דפי נחיתה

בניית דפי נחיתה שממירים

דף נחיתה הוא לא אתר קטן. יש לו מטרה אחת, והכול בו נמדד מול השאלה אם הוא מייצר פנייה. ההפרש בין דף טוב לדף בינוני מוכפל בכל שקל שמושקע בקמפיין שמוביל אליו.

מה מרכיב דף שממיר

אין נוסחה אחת, אבל יש סדר שעובד. הכותרת אומרת מה מציעים ולמי, בלי מטאפורות. מתחתיה שורה אחת שמסבירה למה זה שווה את הזמן. אחר כך הטופס, גבוה בדף, כי מי שכבר משוכנע לא צריך לגלול כדי למצוא אותו.

משם והלאה הדף נועד לענות על התנגדויות בסדר שבו הן עולות בראש: מה בדיוק אני מקבל, למה שאאמין לכם, מה זה עולה, ומה קורה אחרי שאשלח. הוכחה עובדת הרבה יותר טוב מהצהרות, ולכן צילום מסך אמיתי, מספר שאפשר לאמת או תגובה של לקוח שווים יותר מכל תיאור עצמי.

מה שכדאי להוציא מהדף: תפריט ניווט, קישורים שמוציאים מהדף, כמה הצעות מתחרות זו בזו, וכל טקסט שלא מקדם את הפעולה. דף נחיתה עם תפריט מלא הוא אתר, והוא ימיר כמו אתר.

מהירות במובייל

רוב התנועה מMeta ומטיקטוק היא מובייל, ולעיתים גם על חיבור לא מזהיר. דף שנטען חמש שניות מאבד חלק ניכר מהמבקרים לפני שהם ראו את הכותרת, וזה כסף ששולם על הקליק ונזרק.

מה שגורם לזה בפועל הוא כמעט תמיד אותם דברים: תמונות בגודל מקורי שמוצגות קטן, סרטון רקע שנטען לכולם, פונטים מרובים, ותוספים שנטענים בכל עמוד. בדפים שאנחנו בונים אנחנו מכניסים רק את מה שנדרש, ומצמצמים את משקל המדיה לפני העלייה לאוויר ולא אחרי.

מה קורה אחרי הטופס

זו החוליה שהכי מוזנחת, וגם הזולה לתיקון. שלושה דברים חייבים לעבוד.

מה כדאי לבדוק, ומה לא

בדיקות A/B הן כלי טוב שמשמש לרוב לדברים הלא נכונים. צבע כפתור וניסוח מיקרוסקופי כמעט לא יזיזו את המחוג, ובתנועה של עסק קטן גם לא יגיעו למובהקות סטטיסטית לעולם.

מה שכן שווה לבדוק הוא דברים גדולים: הצעה אחרת לגמרי, כותרת שמדברת על בעיה אחרת, טופס קצר מול טופס עם שדה סינון, או מיקום שונה של ההוכחה. ההפרש שם נמדד בעשרות אחוזים, לא בשברי אחוז.

וכלל אחד לפני כל בדיקה: לוודא שהמדידה עצמה תקינה. דף שמדווח על שליחת טופס פעמיים או לא מדווח בכלל יגרום לך להסיק את ההפך ממה שקרה.

שאלות נפוצות

כי לאתר יש הרבה מטרות ולדף נחיתה יש אחת. עמוד בית מציע תפריט, קטגוריות, בלוג ועוד עשר דרכים ללכת לאיבוד, וכל אחת מהן היא הזדמנות לצאת בלי להשאיר פרטים. דף נחיתה מסיר את הבחירות ומשאיר את הפעולה שביקשת. בקמפייני לידים הפער בשיעור ההמרה בין השניים לרוב גדול מאוד.
כמה שפחות, וזה תלוי בשלב. בטופס ראשון שם וטלפון לרוב מספיקים, וכל שדה נוסף מוריד המרות. החריג הוא שדה סינון אחד, למשל טווח תקציב או סוג השירות, שמוריד את כמות הלידים ומעלה את שיעור הסגירה. אם צוות המכירות מתלונן על איכות, שדה סינון עדיף על עוד שדות פרטים.
זה החלק שבו רוב הכסף נעלם, ולכן אנחנו מתייחסים אליו כחלק מהדף ולא כמשהו שבא אחריו. הליד צריך להגיע להתראה מיידית בטלפון או בוואטסאפ, ולהיכנס למערכת בלי העתקה ידנית. מי שמתקשר ראשון מקבל את השיחה, ומי שחוזר למחרת מתקשר ללקוח של מישהו אחר.
טופס פתוח באינטרנט אוסף פניות ריקות מסקנרים ומבוטים שאוספים כתובות מקוד העמוד. הפתרון הוא שכבת סינון בצד הדף ובצד המערכת שמקבלת: שדה מלכודת שנסתר מהמשתמש, ולידציה אמיתית של השם והטלפון, וסינון בצד השרת שדוחה בקשות בלי חתימה תקינה. בלי זה, הקמפיין מייעל את עצמו לכיוון הזבל.

רוצה דף נחיתה שאפשר להריץ עליו תקציב?

נדבר על ההצעה, על הקהל ועל מה שקורה אחרי הטופס, ונבנה דף שנמדד בפניות ולא במחמאות.

קבלו ניתוח חשבון חינם ←
עידו שטרית, המייסד, עונה אישית לכל פנייה. מענה תוך שעת עבודה.